חוק רבנות ראשית - מבוא
חוק הרבנות הראשית הוא הנותן את הגושפנקא הרשמית בכל הנוגע לסמכויותיה הדתיות של הרבנות הראשית לישראל במדינת ישראל. חוק זה מעגן בתוכו כללים הקובעים את הרכבה של המועצה אשר על פיה יישק דבר ברבנות וכן נותן הוראות ספציפיות לגבי תפקידיה של המועצה.
הרבנות הראשית כאוטוריטה דתית
1. הרכב המועצה - הרבנות הראשית לישראל היא האוטוריטה הרבנית וההלכתית העליונה במדינה. הרבנות הראשית לישראל מונעת מכוח חוק הרבנות הראשית לישראל מ1980. על פי חוק הרבנות הראשית, ישנה מועצה שהרבנות חייבת לפעול באמצעותה. המועצה כוללת רב ראשי אשכנזי, רב ראשי ספרדי ושבעה רבנים המייצגים כל פלג. תקופת כהונתם של הרבנים הראשיים היא עשר שנים, ותקופת כהונתם של חברי המועצה היא חמש שנים. הבחירות לתפקידים אלו מתבצעות באמצעות ועדה המורכבת מנציגי ציבור דתיים ולא דתיים.
2. תפקידי הרבנות - הרבנות הראשית נושאת בחובה תפקידים רבים הנמנים עם הפעילות הדתית השוטפת במדינה. בין תפקידי הרבנות נמנים מענה לשאלות בענייני הלכה, פעולות לקירוב הציבור לערכים עליה מושתתת היהדות ומתן תעודות כשרות למוסדות. לא פעם השמיעו הרבנים הראשיים לישראל את קולם בנושאים ציבוריים ובסוגיות חברתיות שונות כחלק מתפקידם. למרבה ההפתעה הציבור החרדי במדינת ישראל אינו מכיר בסמכותה של הרבנות הראשית בכל הנוגע להלכות. ולכן הוא הקים לשם כך מוסדות מקבילים נפרדים כמו בית דין צדק (הבד"צ) ומועצת חכמי התורה.
חוק הרבנות הראשית מול בג"ץ
1. פסיקה מהפכנית - בג"ץ פסק לאחרונה כי המדינה חייבת לממן אולפני גיור רפורמיים. פסיקה זו למעשה מהווה גושפנקא לכך שגם הגיור הרפורמי מקבל תוקף במדינת ישראל. בעקבות פסיקה זו נזעקו הרבנים הראשיים ונציגי הסיעות החרדיות והדתיות בכנסת לישיבת חירום בה נידונו דרכים למאבק בפסיקה. כצעד ראשון הוחלט בפגישה כי המפלגות הדתיות יעלו על שולחן הממשלה את ההבטחה שקבלה ש"ס במסגרת המשא ומתן הקואליציוני. הבטחה זו קובעת כי חוק הרבנות הראשית לישראל יתוקן ולמעשה יגדיר את הגיור בישראל כתחום אשר נמצא בסמכותו הבלעדית של הרבנות הראשית לישראל.
2. גם בין החרדים קיימת מחלוקת - בתי הדין של הרבנות עסקו בעבר בגיור אך בשל הרתיעה של החרדים מהנושא הוחלט בתקופתו של אריאל שרון כראש ממשלה להקים בתי דין מיוחדים לגיור שבראשם עמד עד לפני שנה הרב חיים דרוקמן. אולם גם סביב גיור זה חל משבר, מכיוון שהחרדים טענו כי הגיור בבתי הדין הללו לא נעשה כהלכה.
חוק איסור הונאה בכשרות
1. היחידה לאכיפת חוק הכשרות - על מנת לפקח על חוק איסור הונאה בכשרות תשמ"ג - 1983. הוקמה יחידה ארצית לאכיפת החוק אשר מבצעת ביקורות שוטפות וכן ביקורות בעקבות תלונות צרכנים על מסעדות ומפעלים אשר קיים חשד לגביהם כי הם לא מקיימים את חוק הכשרות בצורה הולמת. חוק הכשרות קובע במפורש כי אסור להציג מזון או מסעדה ככשרה כאשר למעשה לא ניתנה לה תעודת כשרות על ידי הרבנות הראשית לישראל או מטעמה.
2. מהו העונש על הפרה - היה ומפקחי היחידה לאכיפת הכשרות מצאו בית עסק שאינו פועל בהתאם לנהליי הכשרות, קמה להם הסמכות להטיל על בעל העסק קנס אשר במידה ולא ישולם יועבר לטיפול ההוצאה לפועל. על מנת למנוע הטעייה של הציבור מקיימת היחידה לאכיפת כשרות של הרבנות רשימה בה מופיעים כל מוצרי המזון והמסעדות אשר נתברר לגביהם כי אינם פועלים על פי חוקי הכשרות. הרשימה מופצת לרבני ערים ויישובים, למשגיחי כשרות, למועצות דתיות, לרבני רשתות מזון ולאזרחים החפצים במידע זה.
בכל מקרה, אני ממליץ לשאלות על המאמר ושאלות בנושאי דיני משפחה ורבנות לפנות ולהתייעץ בפורום דיני משפחה>>
